את החתונה הזאת ניסה גבר גרוש למנוע בכל כוחו, ואפילו הצליח לעכב אותה לזמן מה. אבל בסופו של דבר האהבה ניצחה הכל.

חצי שנה לאחר שהתגרש מאשתו בהסכמה, ולאחר שהסכם הגירושין ביניהם אושר ע"י בית הדין הרבני האזורי, הגיש הגבר בקשה לאסור על גרושתו להינשא לחתן המיועד בטענה שגרושתו בגדה בו עם אותו גבר עוד בזמן שהיו נשואים. לצורך זהירות, הטיל בית הדין הרבני עיכוב ביצוע לנישואין, וקבע בעניינו מועד לדיון מהיר. בדיון הציג הגרוש דו"ח של חוקר פרטי אשר עקב אחר אשתו לשעבר, ולפיו, בעודנה נשואה לו, היא לנה בביתו של גבר זר, שלו היא מבקשת להינשא כעת. 

גרוש טען שאשתו בגדה בו עם בן זוגה הנוכחי, ולמעשה, השניים המתינו לגירושי הצדדים, על מנת שיוכלו להינשא זה לזו. לטענת הגרוש, שחש נבגד, לפי ההלכה היהודית, אסורה האישה, במקרים שכאלה, גם על בעלה וגם על בועלה, ועל כן אין להתיר לה להינשא לבן זוגה הנוכחי.

עורך הדין אברהם לוי, אשר ייצג את האישה, הכחיש כל טענה לקשר פסול של בגידה בין הגרושה לבין בן זוגה הנוכחי. לדברי עורך הדין אברהם לוי, הגרושה ובן זוגה הם חברי ילדות והיא הגיעה לביתו על מנת לסייע לו בבעיה רפואית קשה שפקדה אותו. בין השאר סייעה האישה לנהל את משק ביתו של הגבר, ולטפל בילדיו, משום שהוא חי בגפו. 

יחסי בני זוג נשוי עלו על שרטון לאחר כשלוש שנות נישואין, במהלכן נולדו להם שני ילדים. מיד עם הפרידה, החליטה האישה לעקור יחד עם ילדיה ממרכז הארץ, אל העיירה בדרום הארץ שבה גדלה, ובה מתגוררים הוריה, וזאת ללא הודעה מוקדמת לאב, וללא קבלת אישור מבית המשפט, כנדרש החוק. עורך הדין אברהם לוי אשר ייצג את האב, פנה לבית הדין הרבני בבקשה לחייב את האישה לחזור ולהתגורר במרכז הארץ, כדי לאפשר הסדרי שהייה בריאים ורצופים של האב עם ילדיו.

במהלך החודשים שחלפו מאז הגשת בקשתם הראשונה של עורך הדין לוי, נתן בית הדין הרבני חמש החלטות שונות, שבהן התבקשה האם להגיע למרכז הארץ, ולאפשר את הסדרי השהייה עם האב. לתסכולו של אב, האישה התעלמה מהחלטות אלה של בית הדין הרבני. בית הדין קבע כי האב, בדומה לאם, זקוק לחוש קרבה ואהבה מצד ילדיו, כשם שהילדים זקוקים להרעפת אהבה דומה מצדו. אין זכות לאף גורם למנוע קשר רציף ופעיל בין הורה לילדיו. העושה כך מחריב את הקשר בין ההורים לילדיהם, ופוגע בנפשם.

בית הדין הרבני חייב את האישה לעבור למרכז הארץ תוך 30 יום ממתן ההחלטה, ולהציג בפניו חוזה שכירות לדירה באזור מגוריו של האב.

מאת: ישראל חבר

כבוד השופטת אליה נוס מבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, הכריעה לאחרונה בתביעת מזונות אותה הגישה אישה, וקבעה בפסק דין נדיר, כי על הגבר לשלם סכום מזונות זעום בסך 300 שקלים בחודש לילד, למרות שההורים לא חולקים משמורת משותפת על ילדיהם. בני הזוג, הורים לשני ילדים קטינים, התגרשו עקב בגידת האישה. הילדים גדלים במשמורת האישה, אך הסדרי השהייה הרחבים שהוסכמו בין הצדדים, כמעט מגיעים לכדי משמורת משותפת.

בתביעת המזונות אותה הגישה האישה נטען כי שכרו של בעלה לשעבר, העובד כעצמאי, עומד על סך כ-16 אלף שקלים בחודש, בעוד היא משתכרת כ-5,000 שקלים בלבד. בשל פערי הכנסה משמעותיים לטענתה, ביקשה האישה שישולמו לה דמי מזונות בסך של כ-2,000 שקלים בחודש לכל ילד עד הגיעם לגיל 6, ואילו לאחר מכן ביקשה להעמיד את דמי המזונות על 1,200 שקלים בחודש לכל ילד.

הגבר, שיוצג בהליכים על ידי עורך הדין אברהם לוי, טען בכתב הגנתו, כי הנתונים שהציגה האישה אינם אמת, שכן, לדבריו, כל אחד מהם משתכר בממוצע כ-6,500 שקלים בחודש. כבוד השופטת אליה נוס מבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה דחתה בפסק דינה את תביעת האישה כמעט במלואה, ומנגד קיבלה את מרבית טענותיו של עורך הדין לוי.

מאת: אברהם בלוך

נציב תלונות הציבור על שופטים, אורי שהם, מתח לאחרונה ביקורת חריפה ביותר על הרכב דיינים בבית הדין האזורי בירושלים, זאת במסגרת החלטה בתלונה שהגישה אישה הנמצאת בהליך גירושין.

על פי התלונה, שנמצאה מוצדקת, האישה הגישה מספר פעמים בקשה לקביעת מזונות זמניים, ופעם אחר פעם הורה בית הדין, כי על הבעל למסור את תגובתו. הנציב כותב כי "בפועל, הוגשו על ידי המתלוננת שש בקשות, אולם למרות פניותיה המרובות של המתלוננת, בית הדין נמנע באופן שיטתי מקביעת גובה דמי המזונות זמניים".

מטעם עורך הדין אברהם לוי המייצג את האישה בהליך נמסר: "מדובר במקרה חריג ביותר בו נהג ההרכב הקודם בבית הדין האזורי באופן בלתי ראוי כלפי מרשתנו ולפיכך נאלצנו לבקש את פסילתו והעברת הדיון להרכב אחר. לאחר שההרכב בבית הדין האזורי דחה את הבקשה נאלצנו להגיש ערעור לבית הדין הרבני הגדול בו פורטו שרשרת האירועים והפגמים בהתנהלות ביה"ד האזורי והנימוקים המצדיקים את העברת ההרכב, וביה"ד הגדול קיבל את טענותינו ואת הבקשה להעביר את התיק להרכב אחר בבית הדין הרבני בירושלים. אכן, מרשתי פנתה במקביל גם לנציב תלונות הציבור על שופטים ודיינים אשר מצא אף הוא כי יש צדק בתלונתה".

אישה גרושה סרבה לאפשר את המפגשים והעלתה טענות קשות. אבל בית הדין הרבני בירושלים דחה אותה לאחר שהיא לא הצליחה לבסס ראיות לדברים

בית הדין הרבני בירושלים קיבל לאחרונה בקשה של אב לפגוש את בנו, חרף סירוב האם שטוענת שבעלה לשעבר פגע בילד מינית. הדיינים קבעו שלא הוצגה ראיה שתומכת בהאשמה, ולפיכך האב ובנו ייפגשו תחילה בנוכחות אנשי מקצוע, ובהמשך ללא פיקוח.

בני הזוג התגרשו ב-2021 ומאז התנהלו ביניהם הליכים שונים. בבקשה הנוכחית האם טענה שהאב פוגע בילד, כולל פגיעה מינית, והאב הכחיש. הדיינים – הרב יצחק אושינסקי, הרב מאיר קאהן והרב יעקב מ' שטיינהויז – ציינו שהאם הגישה מסמך מרופא ומכתב מהתלמוד תורה שבו לומד הבן. לדבריהם, בהודעת הרופא הוא הציע לבחון את טענות האם אך זאת מבלי להביע עמדה כי יש בסיס לכך.במכתב שניתן מתלמוד התורה של הילד נכתב אמנם שבל"ג בעומר האחרון הוא חווה אירוע מטלטל בזמן ששהה אצל אביו, אך בלי לפרט מה קרה. בסוף המכתב צוין: "מדאיגה אותנו העובדה שהאב יכול לעולל כך לבנו". בפסק הדין צוין שנראה כי הצוות החינוכי "תפס צד" לטובת האם "במאבק בין ההורים על נפש הילד".
את האב ייצג בתיק עורך הדין אברהם לוי.